פוטרת ללא היתר בזמן הריונך או במהלך 60 ימים שלאחר תום חופשת הלידה? דעי לך, כי התנהלותו של המעסיק אינה חוקית. לבירור זכויותייך, פני למשרדינו עוד היום.
סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, תשי"ח – 1951, קובע כי חל איסור לפטר עובדת בהריון (ולאחר שהשלימה שישה חודשי עבודה), אלא אם המעסיק קיבל היתר ממשרד הכלכלה לפיטוריה.
וכך קובע סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים הנ"ל:
"(א) לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות."
עובדת שפוטרה בניגוד לקבוע בסעיף 9(א) הנ"ל לחוק עבודת נשים, זכאית להגיש תביעה כספית לבית הדין לעבודה בגין הנזקים הממוניים והלא ממוניים שנגרמו לה עקב הפיטורין ו/או בקשה לצו מניעה, ובמסגרתו לבקש למנוע את פיטוריה.
שימו לב, כי עובדת בהריון, אשר הועסקה פחות משישה חודשים במקום העבודה, עד לפיטוריה, זכאית אף היא לתבוע את המעסיק בשל פיטורין שלא כדין, רק במידה ותוכיח (ולו בראשית ראייה) כי פיטוריה נעשו על רקע הריונה.
במקרה כזה, אמנם העובדת לא תהיה רשאית לתבוע את המעסיק מכח חוק עבודת נשים, אלא יהיה עליה לתבוע את מעסיקה בגין פיטורין שלא כדין על רקע הריונה, מכח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
במידה והמעסיק פיטר את העובדת בניגוד לאיסור הנ"ל, בית הדין יפסוק, בין היתר, פיצוי שסכומו לא יפחת מ- 150% מהשכר שהיה מגיע לעובדת במהלך התקופה המזכה.
"פיטורים" – לרבות אי-חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה שהוא אחד מאלה:
(1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
(2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.