אין לכך תשובה חד משמעית בפסיקה. בית המשפט בוחן את מכלול הנסיבות בהן נאמרו הקללות והגידופים, ובהתאם לכך קובע האם מדובר בלשון הרע, אם לאו. כך למשל בוחן בית המשפט, האם הקללות הופרחו לאוויר בשעת ריב, באיזה הקשר הם נאמרו, האם איש מהנוכחים יבין את הקללות והגידופים כאמירות עובדתיות, האם מדובר בפגיעה אובייקטיבית וכיו"ב.
להלן מספר דוגמאות מהפסיקה:
בת"א 73072/04 בר צבי נ' סגל יהודה, בית המשפט קבע כי הנפת "אצבע משולשת" אינה מהווה לשון הרע. כדלקמן:
"סבורני כי דברים אלה שהבעתי לעיל יפים גם לעניין הנפת ה"אצבע המשולשת" כלפי המשיב במהלך הישיבה, שאין לגישתי בנסיבות אלה לשון הרע, אם כי אני מוצאת לנכון להביע סלידתי הנחרצת ממעשה זה בשיח הפוליטי. אולם, פוגע ומעליב ככל שיהיה, אין מעשה זה מביא לחבות המבקש בגין לשון הרע"
בת"פ 2594/89 פרץ נ' פוטצלקי: הנתבע צעק לעבר התובע "טיפש שבטיפשים", "מפגר ומושחת", והכל במסגרת התמודדות לבחירות ראש המועצה בעיר נתיבות. בית המשפט קבע כי מדובר בלשון הרע ופיצה את התובע ב- 30,000 ₪.
בע"ע 1010/09 פחימה נ' דלילה: הנתבעת צעקה לעבר התובעת "שרמוטה וזונה" תוך שאמרה לכולם כי התובעת הגיעה למעמדה מאחר ו"פתחה רגליים" . בית המשפט קבע באותו מקרה, כי יאכן מדובר בלשון הרע, מאחר ויש באמירות הנ"ל כדי לקבוע עובדה, ולכן פיצה את התובעת בסך 15,000 ₪.
בע"א 534/65 דיאב נ' דיאב נקבע שכינוי "כלב בן כלב, נביא שקר שתום עין", על רקע המציאות החברתית בה נאמרו עלולים להביא האדם שאליו כוונו לביזוי ולשימו מטרה ללעג ולקלס בעיני אנשי הכפר, ולכן האמירות מהוות לשון הרע.
בע"א (תל-אביב-יפו) 3245/04 : עו"ד טל בננסון נ' עמנואל פלד, נקבע כי כינויי גנאי כגון "עלוקה" ו"נפל" הנאמרים כלפי עורך דין לאחר דיון בבית משפט בנוכחות קהל עורכי הדין, הינם בגדר לשון הרע, מאחר והאדם הסביר עלול להבין שמדובר בעובדות, והדבר אף עלול לפגוע במשלח ידו של עורך הדין.